בלגיה נמצאת בצומת דרכים של חדשנות ופגיעות בנוף דיגיטלי המתפתח במהירות. ממשרדי ממשלה ועד לתשתיות קריטיות, האומה התמודדה עם קשת של מתקפות סייבר שאתגרו את פרוטוקולי האבטחה שלה והעלו שאלות לגבי מוכנותה.

מקרים כמו תקרית הפריצה של בלגאקום ב-2013, מתקפות ה-DDoS הרב-מגזריות ב-2022 וההפרה המדהימה של נתונים סודיים ממתקני בריאות לא רק חשפו נקודות תורפה אלא גם שיקפו את העלייה העולמית באיומי הסייבר. למרות מאמצים משותפים לחזק את מסגרת אבטחת הסייבר שלה, בלגיה עומדת בפני מערך מגוון של אתגרים. יש לציין שבמהלך המגיפה, התוקפים העבירו את המיקוד שלהם למגזרי הבריאות והקמעונאות, והדגישו את הצורך במנגנון הגנה חזק וזריז. ככל שפושעי סייבר נעשים מתוחכמים יותר, תוך שימוש בטכניקות מקוטלגות במסגרות כמו MITER ATT&CK, בלגיה חייבת להתחשב בפגיעויות שלה תוך שימוש בפוטנציאל הטרנספורמטיבי של טכנולוגיות מתפתחות כמו בינה מלאכותית. דוח זה מתעמק בפגיעויות הסייבר של בלגיה, בנוף האיומים המתפתח שלה ובתפקיד הבינה המלאכותית יכולה למלא במהפכה במנגנוני ההגנה שלה. ננתח אירועי סייבר בולטים, ננתח את מצב הסייבר הנוכחי של המדינה, ונחקור אסטרטגיות הוכחות לעתיד שיכולות להגדיר מחדש את הגישה של בלגיה לאבטחת סייבר.

בלגיה מתמודדת עם נוף אבטחת סייבר מורכב יותר ויותר המסומן על ידי התקפות מתוחכמות נגד התשתיות הקריטיות שלה, החל ממוסדות ממשלתיים ועד למערכות בריאות. שחקנים ממדינות לאום, כולל סין וישויות לא ידועות, ניצלו נקודות תורפה שונות כדי לשבש שירותים ולגנוב מידע בעל ערך. תקריות כמו פריצת בלגאקום, מתקפת העיתון Le Soir והתקפות DDoS רחבות היקף על אוניברסיטאות ומשרדי פרלמנט הם דוגמאות בולטות לחשיפת בלגיה לאיומי סייבר. יתרה מכך, אמצעי אבטחה לא מספקים, כמו במקרה של Bpost, חושפים פגמים בתשתית הטכנית ובמודעות לאבטחת סייבר.

קרא את הדוח