סייבר איראני ופעולות פיזיות נגד כל אופוזיציה - אזור אפור סייבר
מפעולות Cyber Grey Zone ועד התנקשויות - PMOI על הכוונת.
להלן סקירה כללית של טקטיקות, טכניקות ושיטות של המשטר האיראני המשמשים נגד מתנגדים וקבוצות אופוזיציה. ארגון מוג'הדין העממי של איראן (PMOI) מקיים מדי קיץ ועידת איראן חופשית. מדי שנה פועל המשטר האיראני להכפיש, לשבש, לעכב ולהשמיד כל ניסיונות של PMOI לקיים את הוועידה. מאיומים פיזיים ועד פריצה לממשלות זרות ועד ללחץ פוליטי בגלל חילופי שבויים, איראן משתמשת בכל טקטיקה זמינה כדי לדחוף את המעטפת במהלך כל פעולה. איראן ממשיכה בפעולות אלו.
פעולות של אזור אפור סייבר מטשטשות את הגבול בין התנהגות מקובלת של המדינה לבין פעולות עוינות, יוצרות אתגרים לייחוס, תגובה וקביעת נורמות וכללים ברורים בתחום הסייבר. התמודדות עם אתגרים אלו דורשת שיתוף פעולה בינלאומי, אמצעי אבטחת סייבר חזקים ופיתוח נורמות והסכמים להסדרת התנהגות המדינה במרחב הווירטואלי.
פעילויות של אזור אפור סייבר באיראן מתייחסות לפעולות זדוניות במרחב הקיברנטי שאינן נופלות ממתקפת סייבר מלאה אך מטרתן להשיג יעדים אסטרטגיים.
ריגול: איראן מנהלת קמפיינים של ריגול סייבר המכוונים לממשלות זרות, ארגונים ויחידים. פעילויות אלו כוללות גניבת מידע רגיש, כגון מודיעין פוליטי או צבאי, קניין רוחני או נתונים אישיים.
פעולות דיסאינפורמציה והשפעה: איראן עוסקת בקמפיינים של דיסאינפורמציה מקוונים, מפיצה מידע מטעה או תעמולה כדי לעצב את דעת הקהל ולקדם את האג'נדה הפוליטית או האידיאולוגית שלה.
התקפות DDoS: התקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS) כרוכות בהצפה של שרתים או רשתות של יעד עם מבול של תעבורה, מה שהופך אותם לבלתי נגישים. איראן ביצעה התקפות DDoS נגד מטרות שונות, כולל אתרים של ממשלות זרות, ארגוני תקשורת ומוסדות פיננסיים.
פריצה והשחתה: קבוצות פריצה איראניות ביצעו פריצות סייבר והשחתת אתרים כדי להדגיש את היכולות שלהן, להצהיר הצהרות פוליטיות או להגיב נגד יריבים נתפסים. פעילויות אלו מכוונות לעתים קרובות לאתרי ממשלה, לכלי חדשות או לארגונים המבקרים את המדיניות האיראנית.
התקפות סייבר על תשתיות קריטיות: למרות שאינן נופלות במפורש לאזור האפור, איראן מבצעת התקפות סייבר על תשתיות קריטיות, כגון מתקני אנרגיה, בנקים ומערכות תחבורה. דוגמאות בולטות כוללות את המתקפה על ארמקו הסעודית ב-2012 והתקפה על תעשיית מכליות הנפט ב-2019.
פעילות מלחמת גלגל השיניים האיראנית
מניפולציה של מדיה חברתית: שחקנים איראנים מפעילים חשבונות מזויפים של מדיה חברתית ועוסקים בקמפיינים של דיסאינפורמציה כדי להשפיע על דעת הקהל, במיוחד בתקופות רגישות כמו בחירות או מתחים גיאופוליטיים.
ריגול סייבר: איראן ביצעה מסעות פרסום שונים של ריגול סייבר המכוונים לממשלות, ארגונים ויחידים ברחבי העולם. פעילויות אלו כוללות גניבת מידע רגיש למטרות מודיעיניות או כשיטה להשגת יתרון תחרותי.
השחתת אתרים: קבוצות האקרים איראניות ביצעו השחתת אתרים, והחליפו את התוכן של אתרים ממוקדים במסרים או בהצהרות פוליטיות משלהם. איראן משתמשת בהשחתות כדי להדגיש יכולות, להעלות את המודעות או לקדם אידיאולוגיות פוליטיות.
פישינג ודיוג בחנית: שחקנים איראנים מבצעים קמפיינים דיוגים המשתמשים בהודעות דוא"ל או הודעות מטעות כדי להערים על אנשים לחשוף מידע רגיש, כגון אישורי התחברות או נתונים פיננסיים.
מבצעי השפעה: איראן עוסקת בפעולות השפעה באמצעים שונים, לרבות הפצת תעמולה, מניפולציה של נרטיבים ומינוף כלי תקשורת בשליטת המדינה לעיצוב דעת הקהל, הן בפנים והן בחו"ל.
מיקוד למתנגדי משטר ופעילים: שחקני סייבר איראניים מכוונים למתנגדים, פעילים וארגוני זכויות אדם, הן בתוך איראן והן מחוצה לה. פעילויות אלו מטרתן לשבש או להשתיק את קולות האופוזיציה.
התקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS): איראן מבצעת התקפות DDoS המכוונות לאתרים ושירותים מקוונים שונים. התקפות אלו מציפות את המערכות הממוקדות, והופכות אותן לבלתי נגישות למשתמשים לגיטימיים.
גניבת נתונים וגניבת קניין רוחני: שחקני סייבר איראניים גונבים נתונים רגישים, כולל קניין רוחני, מחברות זרות, אוניברסיטאות ומוסדות מחקר.
התקפות כופר: למרות שאינן מיוחסות באופן בלעדי לאיראן, היו מקרים שבהם קבוצות הקשורות לאיראן פרסו תוכנות כופר כדי לסחוט כספים מארגונים על ידי הצפנת המערכות שלהם ודרישת תשלום עבור שחרורם.
איראן משבשת כנסים ופעילויות שמאורגנים על ידי ה- Mujahedin-e Khalq (PMOI), קבוצת אופוזיציה איראנית. איראן מכוונת ל-PMOI בשל התנגדותה למשטר האיראני.
מתקפות סייבר: איראן פתחה במתקפות סייבר נגד PMOI ותומכיו. התקפות אלו כללו קמפיינים של פישינג, הפצת תוכנות זדוניות וניסיונות פריצה לסכן את התשתית הדיגיטלית של ה-PMOI או לגנוב מידע רגיש.
מסעות דיסאינפורמציה: על פי הדיווחים ממשלת איראן עסקה בקמפיינים של דיסאינפורמציה כדי לערער את המוניטין והאמינות של PMOI. הקמפיינים כוללים הפצת נרטיבים כוזבים, תעמולה ומידע מוטעה על ה-PMOI ופעילויותיו.
לחץ דיפלומטי ופוליטי: איראן ביקשה להשפיע על הקהילה הבינלאומית והממשלות לבודד ולעשות דה-לגיטימציה ל-PMOI. הלחץ כרוך במאמצים דיפלומטיים להרתיע את התמיכה ב-PMOI, לחץ למניעת הפגנות אופוזיציה, בקשות לגרש קבוצות אופוזיציה מבסיסי הפעולה המערביים שלהן ולובי לייעד את PMOI כארגון טרור.
לחץ דיפלומטי ופוליטי כתוצאה מחילופי שבויים
- מינוף משא ומתן: איראן מחזיקה אזרחים זרים במעצר כקלף מיקוח במשא ומתן. איראן מחליפה אנשים אלה עבור אזרחים המוחזקים מעבר לים או עבור ויתורים אחרים, כמו הסרת סנקציות או מתן משאבים כספיים או חומריים, או הסרת ה-PMOI מאדמתם.
- אישור מקומי: איראן מגדירה את חילופי השבויים המוצלחים שלהם כניצחונות דיפלומטיים, מה שמגביר את דירוג האישור של הממשלה בבית. ההחלפות מראות שהממשלה יכולה להגן על אזרחיה בחו"ל ולהבטיח את שחרורם כשהם בצרות.
- תמונה בינלאומית: שחרור אסירים זרים משפר את תדמיתה הבינלאומית של איראן, מראה אותה כאנושית, הוגנת או מוכנה לעסוק בפתרונות דיפלומטיים. שחרור אסירים זרים מסייע ליחסים הבינלאומיים שלהם ומפחית עוינות מצד מדינות אחרות.
- מעורבות דיפלומטית ישירה: חילופי שבויים איראניים יוצרים הזדמנויות ליצירת קשר ישיר עם מדינות המערב. ההחלפות מסייעות בדיאלוג פתיחה כאשר ערוצים דיפלומטיים רשמיים אינם קיימים. ההחלפות פותחות דלתות למשא ומתן נוסף בנושאים אחרים.
חילופי שבויים מתרחשים באמצעות משא ומתן דיפלומטי מאחורי הקלעים. התהליך יכול להיות ארוך ומורכב, לערב מספר צדדים, שיקולים משפטיים, ולעתים קרובות, מיקוח עם סיכון גבוה. ההחלפות בדרך כלל מתואמות מאוד ולעתים מערבות מדינות צד שלישי כדי להקל על ההחלפה.
השימוש בחילופי שבויים יכול להיות שנוי במחלוקת. המבקרים טוענים שהם מעודדים מעצר של אזרחים זרים, ובעצם הופכים אנשים למשכונים פוליטיים. חילופי האסירים הבלגים האחרונים עם איראן מעודדים את איראן לדחוף את הגבולות הסייבר והפיזיים של מה שמקובל. האזור הפיזי והסייבר האפור מתרחב מעבר לנורמות המסורתיות.
עצרת גדולה של איראנים לרגל יום השנה להתנגדות נגד משטר המולאות 42 שנה לייסוד מועצת ההתנגדות הלאומית של איראן (NCRI) פריז - Place Vauban, 1 ביולי 2023 - 13:00 CET תומך בהתקוממות הארצית של האיראנים אנשים למען רפובליקה דמוקרטית, הפרדת דת ומדינה, שוויון והומאז' לנשים מובילות.
- יחי החופש
- אין דיקטטורה
- תרד עם העריץ, בין אם זה השאה או המולאות
#FreeIran10PointPlan
תקיפות והתנקשויות פיזיות: בעבר איראן ערכה תקיפות והתנקשויות פיזיות נגד חברי PMOI או אנשים הקשורים לקבוצה. התקפות אלו התרחשו הן בתוך איראן והן במדינות אחרות.
- התקפות סייבר:
- בשנת 2018, חברות אבטחת סייבר דיווחו על קמפיין ריגול סייבר בשם "Operation SpoofedScholars" המיוחס לאיראן, שכוון לתומכי PMOI ולכנסים. הקמפיין כלל יצירת חשבונות ואתרי אינטרנט מזויפים במדיה חברתית כדי לאסוף מידע ולהשיק התקפות פישינג.
- ממשלת איראן פתחה במתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS) נגד אתרי PMOI, תוך שהיא מוציאה אותם באופן זמני למצב לא מקוון או שיבשה את הפונקציונליות שלהם.
- דיווחים מצביעים על כך שהאקרים איראנים תקפו את חשבונות המדיה החברתית של תומכי PMOI, בניסיון להשיג גישה לא מורשית או להפיץ תוכנות זדוניות באמצעות קישורים או קבצים מצורפים זדוניים.
- מסעות פרסום של דיסאינפורמציה:
- כלי תקשורת ומכונות תעמולה בשליטה ממלכתית איראנית הפיצו מידע כוזב, ועסקו בקמפיינים של חיסול אופי נגד ה-PMOI. הקמפיינים כוללים הצגת הארגון כטרוריסט, הדגשת סכסוכים פנימיים לכאורה, והפצת סיפורים מפוברקים כדי להכפיש את חבריו.
- ממשלת איראן השתמשה בתקשורת הממלכתית כדי לקדם נרטיבים המהווים דמוניזציה ל-PMOI ומציגים את חבריו כקיצוניים אלימים או כסוכנים זרים.
- לחץ דיפלומטי ופוליטי:
- איראן עוסקת במאמצים דיפלומטיים להניא ממשלות זרות וארגונים בינלאומיים מלתמוך או לארח ועידות PMOI. הלחץ (שצוין קודם לכן) כולל לובינג, הפגנות דיפלומטיות וחיפוש צעדים משפטיים להגבלת פעילות ה-PMOI.
- ממשלת איראן ביקשה בעקביות שה-PMOI ירשום כארגון טרור בינלאומי, במטרה לעשות דה-לגיטימציה לקבוצה ולהפריע לפעילותה.
- תקיפות פיזיות והתנקשויות:
- ממשלת איראן ביצעה התקפות פיזיות והתנקשויות נגד חברי ותומכי PMOI. תקריות אלו התרחשו במדינות שונות וכללו הפצצות, התנקשויות ממוקדות ופעולות חשאיות שבוצעו לכאורה על ידי סוכנים איראנים.
- תקרית בולטת אחת התרחשה בשנת 2018 כאשר מעצרו של דיפלומט איראני בגרמניה בשל מעורבותו במזימת פצצה מסוכלת המכוונת לכנס PMOI בצרפת - פעולה שתוזמרה ממשלת איראן.
איראן נוקטת טקטיקות שונות כדי לדכא מתנגדים ולהשתקת מתנגדים. הטקטיקה שבה משתמשת ממשלת איראן כוללת:
- מעצרים ומעצרים: הרשויות האיראניות עוצרות ועוצרות לעתים קרובות אנשים ביקורתיים כלפי המשטר, כולל פעילים, עיתונאים, מגיני זכויות אדם ומתנגדים פוליטיים. איראן מחזיקה אנשים ללא הליך הוגן, עומדת בפני תקופות מעצר ממושכות ולעיתים חווה עינויים או התעללות.
- הטרדה והפחדה: מתנגדי משטר ובני משפחותיהם מתמודדים לעתים קרובות עם הטרדות, מעקבים ואיומים מצד כוחות הביטחון האיראניים או קבוצות הנתמכות על ידי הממשלה. פעולות מסוג זה כוללות מעקב אחר פעילותם, הגבלת תנועותיהם או הכפפתם לאמצעים חודרניים כדי להרתיע את פעילותם.
- מגבלות אינטרנט ותקשורת: ממשלת איראן מפעילה בקרה קפדנית על אמצעי התקשורת והגישה לאינטרנט בתוך המדינה. איראן מצנזרת קולות מתנגדים, מגבילה או חוסמת גישה לפלטפורמות מדיה חברתית ואתרים ביקורתיים כלפי המשטר. שליטה זו במידע נועדה לחנוק את התפשטותן של התנגדויות ונקודות מבט חלופיות.
- קמפיינים מכפישים: ממשלת איראן עוסקת לעתים קרובות בקמפיינים מכפישים נגד מתנגדים, ומתייגת אותם כסוכנים זרים, מרגלים או טרוריסטים. כלי תקשורת שבשליטת המדינה עלולים לפתוח במסעות הכפשה או להפיץ מידע כוזב כדי לערער את האמינות והמוניטין של פעילים וקבוצות מתנגדים.
- עינויים והוצאה להורג שיטתיים: היו דיווחים על כך שממשלת איראן משתמשת בעינויים, לרבות התעללות פיזית ופסיכולוגית, נגד מתנגדים ואסירים פוליטיים. במקרים קודמים, איראן הוציאה להורג מתנגדי משטר בעקבות משפטים שנמתחו עליהם ביקורת על היעדר הליך הוגן או הוגנות.
- הגבלות על חופש ההתאגדות: ממשלת איראן מטילה הגבלות על ארגונים ועמותות של חברה אזרחית עצמאית, מה שמקשה על מתנגדים להתארגן ולסגל את מטרותיהם. ארגוני זכויות אדם וקבוצות פוליטיות אסורים או במעקב כבד.
- גלות כפויה: מתנגדים המתמודדים עם איומים או הטרדות משמעותיות באיראן בוחרים לעתים קרובות לברוח מהמדינה ולחפש מקלט במדינות אחרות. עם זאת, גם בגלות, הם עלולים להתמודד עם מעקבים, איומים או ניסיונות להשתיק את קולם מחו"ל.
איראן משתמשת בפלטפורמות מדיה חברתית כחלק מפעולות ההשפעה שלה כדי לעצב נרטיבים, להפיץ תעמולה ולקדם את מטרותיה הפוליטיות.
- התנהגות לא אותנטית מתואמת (CIB): שחקנים איראנים יצרו והפעילו חשבונות מזויפים, הנקראים לעתים קרובות "חוות טרולים", בפלטפורמות כמו טוויטר, פייסבוק ואינסטגרם. איראן משתמשת בחשבונות כדי להגביר את המסרים התומכים במשטר, להפיץ תעמולה ולתקוף מבקרים או קבוצות אופוזיציה. הם עשויים גם לעסוק במסעות הטרדה או הפחדה ממוקדים נגד אנשים או ארגונים הנראים כיריבים.
- דיסאינפורמציה ותעמולה: מבצעי השפעה איראניים כוללים הפצת מידע כוזב או מטעה באמצעות ערוצי מדיה חברתית. דיסאינפורמציה בשימוש כולל הפצת נרטיבים התומכים במדיניות ממשלת איראן, דה-לגיטימציה לקולות האופוזיציה או קידום תיאוריות קונספירציה כדי לתמרן את דעת הקהל ולעצב את השיח העולמי בנושאים ספציפיים.
- חטיפת האשטאג: שחקנים איראנים חוטפים האשטאגים פופולריים או טרנדיים בפלטפורמות המדיה החברתית כדי להסיט את תשומת הלב לנרטיבים המועדפים עליהם או להפיץ תעמולה. באמצעות בוטים או מאמצים מתואמים, הם יכולים להציף את ההאשטאגים בהודעות שלהם, להפוך אותם לגלויים יותר ולהשפיע על השיחה המקוונת.
- אתרים ובלוגים של חדשות מזויפות: איראן יוצרת ומקדמת אתרי חדשות ובלוגים מזויפים המחקים מקורות חדשות לגיטימיים. הפלטפורמות הללו מפרסמות מאמרים וסיפורים שמתיישרים עם הנרטיבים של ממשלת איראן ומטעים את הקוראים להאמין שהם צורכים מידע עובדתי.
- הכוונה לקהילות מתנגדים ואקטיביסטיות: מבצעי השפעה איראניים מתמקדים לעתים קרובות במיקוד מתנגדים, פעילי זכויות אדם וקבוצות אופוזיציה. שחקנים איראנים שואפים לשבש את הרשתות שלהם, לזרוע מחלוקת ולאסוף מידע על פעילותם על ידי מעקב אחר הפעילויות המקוונות שלהם ויצירת קשר איתם באמצעות חשבונות או פרופילים מזויפים.
- אסטרוטורפינג והגברה: איראן עסקה באסטרוטורפינג, מה שיוצר אשליה של תמיכה עממית למטרות או נקודות מבט ספציפיות. על ידי הגברה מלאכותית של מסרים, פוסטים או קמפיינים באמצעות מאמצים מתואמים, הם מבקשים ליצור תפיסה כוזבת של תמיכה ציבורית רחבה בסדר היום שלהם.
- לחץ דיפלומטי: איראן לחצה על מדינות מארחות למנוע מה-PMOI לארגן את הוועידות שלהן. טקטיקות הלחץ כוללות שתדלנות של ממשלות מארחות, ביצוע הפגנות רשמיות ושימוש בערוצים דיפלומטיים כדי להרתיע או למנוע את התרחשות האירועים. הלחץ כרוך בשליחת התנגדויות רשמיות, הוצאת הצהרות דיפלומטיות וניהול משא ומתן מאחורי הקלעים כדי להרתיע את אירוח האירועים.
- פעולות משפטיות: איראן נקטה פעולות משפטיות נגד יחידים או ארגונים הקשורים ל-PMOI כדי למנוע או לעצור את פעילות הוועידה שלהם. הפעולות מבקשות צווי מניעה משפטיים, הגשת תביעות או שימוש במנגנונים משפטיים בינלאומיים כדי לערער על הלגיטימיות של הוועידות.
- מסעות תעמולה: איראן פתחה בקמפיינים תעמולה נגד PMOI והוועידות שלו. איראן מפיצה דיסאינפורמציה, נרטיבים כוזבים ופרסום שלילי באמצעות כלי תקשורת בשליטה ממשלתית, פלטפורמות מקוונות וארגונים קשורים כדי לערער את המוניטין של הקבוצה ולמנוע השתתפות.
- בידוד דיפלומטי: איראן ביקשה לבודד את ה-PMOI ולמנוע מדינות אחרות לארח או להשתתף בכנסים שלהן. בידוד דיפלומטי כרוך במאמצים דיפלומטיים להכפיש את הקבוצה ולהניא ממשלות זרות מלתמוך או להשתתף באירועים. הציגו אותם כארגון טרור והימנעו מהשתתפות או תמיכה ממדינות אחרות.
- פעולות חשאיות לכאורה: היו דיווחים והאשמות על פעולות חשאיות של סוכנויות ביון איראניות לשיבוש או לחבל בוועידות PMOI. פעולות אלו כוללות מעקבים, התקפות סייבר המכוונות לתשתיות הקשורות לוועידות, ואפילו ניסיונות פיגועים או התנקשויות נגד חברי PMOI.
- ריגול ומעקב: סוכנויות הביון של איראן ביצעו לכאורה פעילות ריגול ומעקב נגד ה-PMOI/PMOI והוועידות שלהם. איראן עוקבת אחר רשתות הקבוצה וחודרת אליה, אוספת מידע מודיעיני על משתתפי הוועידה ומנסה לשבש את המבנים הארגוניים שלהם.
- ריגול ומעקב: סוכנויות הביון של איראן ביצעו לכאורה פעילות ריגול ומעקב נגד ה-PMOI/PMOI והוועידות שלהם. איראן עוקבת אחר רשתות הקבוצה וחודרת אליה, אוספת מידע מודיעיני על משתתפי הוועידה ומנסה לשבש את המבנים הארגוניים שלהם.
- דיווחים על איומים, הפחדה והרג ממוקד של חברי PMOI על ידי כוחות הביטחון האיראניים או קבוצות קשורות.
שיבוש ועידת PMOI (המוג'הדין העממי של איראן) בשנת 2018 שהתקיימה בווילפינטה, צרפת
לפי הדיווחים, המזימה כללה ניסיון תקיפה של הוועידה על ידי אנשים בעלי קשרים לכאורה לממשלת איראן.
ב-30 ביוני 2018, במהלך ועידת PMOI, הרשויות בבלגיה עצרו שני אנשים בבריסל שנמצאו ברשותם חומר נפץ והתכוונו לבצע פיגוע. הרשויות הבלגיות זיהו דיפלומט איראני שהוצב בווינה ושותף. הם תכננו להפציץ את מקום הכנסים בוילפינטה.
התקרית עוררה דאגה משמעותית ומתיחות דיפלומטית בין איראן למדינות אירופה. ממשלת איראן הכחישה מעורבות במזימה וגינתה את ההאשמות כחסרות בסיס. עם זאת, מספר מדינות באירופה, כולל צרפת, תמכו בחקירת בלגיה ונקטו בפעולות דיפלומטיות בתגובה לתקרית.
2022 אלבניה
מתקפת סייבר על ממשלת אלבניה דפקה במשך שעות אתרי אינטרנט ושירותים ציבוריים של המדינה. עם המלחמה של רוסיה באוקראינה, הקרמלין עשוי להיראות כמו החשוד הסביר ביותר. אבל חברת מודיעין האיומים Mandiant פרסמה מחקר ביום חמישי מייחסת את התקיפה לאיראן. ובעוד שפעולות הריגול וההתערבות הדיגיטלית של טהראן הופיעו בכל העולם,
ההתקפות הדיגיטליות נגד אלבניה ב-17 ביולי הגיעו לקראת "הפסגה העולמית של איראן החופשית", ועידה שתוכננה להתכנס במנז שבמערב אלבניה ב-23 וב-24 ביולי. PMOI ביטל את פסגת איראן החופשית. PMOI דחה את הוועידה יום לפני תחילתה בגלל איומי "טרוריסטים" שדווחו, לא מוגדרים.
התוקפים פרסו תוכנת כופר ממשפחת Roadsweep וייתכן שהשתמשו בדלת אחורית שלא הייתה ידועה בעבר, שכונתה Chimneysweep, וזן חדש של מגב Zeroclear.
איראן ביצעה מתקפת כפייה כדי ללחוץ על ממשלת אלבניה נגד PMOI.
איראן ניהלה מסעות פריצה אגרסיביים במזרח התיכון, במיוחד בישראל, וההאקרים הנתמכים על ידי המדינה חדרו ובדקו ארגוני ייצור, אספקה ותשתיות קריטיות. בנובמבר 2021, ממשלות ארה"ב ואוסטרליה הזהירו כי האקרים איראנים פועלים באופן פעיל כדי לקבל גישה למגוון רשתות הקשורות לתחבורה, שירותי בריאות ובריאות הציבור, בין היתר. "שחקני ה-APT בחסות ממשלת איראן יכולים למנף את הגישה הזו לפעולות המשך, כגון חילוץ או הצפנה של נתונים, תוכנות כופר וסחיטה", כתבה אז סוכנות הסייבר ותשתיות של המחלקה לביטחון פנים.
עם זאת, טהראן הגבילה את היקף ההתקפות שלה, בעיקר תוך הקפדה על סינון נתונים וסיור על הבמה העולמית. עם זאת, המדינה השתתפה בפעולות השפעה, בקמפיינים של דיסאינפורמציה ובמאמצים להתערב בבחירות זרות, כולל התמקדות בארה"ב.
בסך הכל, איראן משתמשת באסטרטגיות כדי לדכא קולות מתנגדים והתנגדות מקוונת. ממשלת איראן נוקטת בשיטות מתוחכמות של צנזורה באינטרנט, כולל חסימת גישה לאלפי אתרים, במיוחד כאלה הקשורים לתקשורת זרה, ארגוני זכויות אדם ואופוזיציה פוליטית. במהלך המתח הפוליטי המוגבר, איראן אפילו סגרה את האינטרנט לחלוטין. איראן מקיימת מעקב חודרני אחר הפעילויות המקוונות של אזרחיה, תוך שימוש במידע זה כדי למקד מתנגדים. לכאורה, הממשלה השתמשה גם במתקפות סייבר נגד אתרי אופוזיציה והפיצה דיסאינפורמציה כדי להכפיש את תנועות האופוזיציה. איראן עוצרת וכולאת פעילים, עיתונאים ואחרים המביעים דעות שונות. האשמות לרוב כוללות פשעים מוגדרים במעורפל כמו "פעולה נגד הביטחון הלאומי" או "הפצת תעמולה נגד המערכת". החוקים של איראן מגבילים את חופש הביטוי והעיתונות, מה שמסוכן להביע דעות אופוזיציה. ישנן תקנות מחמירות על מדיה ופלטפורמות מקוונות, והפרות עלולות לגרום לעונשים חמורים. מתנגדים וחברי אופוזיציה באיראן מתמודדים עם הטרדות, איומים ולעיתים אלימות או הוצאה להורג. פעולות אלו יוצרות אקלים של פחד שיכול להשתיק את קולות האופוזיציה.
ארגוני זכויות אדם וממשלות מערביות מגנים את דיכוי הקולות המתנגדים. עם זאת, המשטר המועז ממשיך להרחיב את הטקטיקות, להציג טכניקות חדשות ולדחוף שיטות מעבר לכל כללי תפאורה בינלאומיים. מה הם יעשו החודש?