סייבר איראני ופעולות פיזיות נגד כל אופוזיציה

מפעולות Cyber ​​Grey Zone ועד התנקשויות - PMOI על הכוונת.

להלן סקירה כללית של טקטיקות, טכניקות ושיטות של המשטר האיראני המשמשים נגד מתנגדים וקבוצות אופוזיציה. ארגון מוג'הדין העממי של איראן (PMOI) מקיים מדי קיץ ועידת איראן חופשית. מדי שנה פועל המשטר האיראני להכפיש, לשבש, לעכב ולהשמיד כל ניסיונות של PMOI לקיים את הוועידה. מאיומים פיזיים ועד פריצה לממשלות זרות ועד ללחץ פוליטי בגלל חילופי שבויים, איראן משתמשת בכל טקטיקה זמינה כדי לדחוף את המעטפת במהלך כל פעולה. איראן ממשיכה בפעולות אלו.

פעולות של אזור אפור סייבר מטשטשות את הגבול בין התנהגות מקובלת של המדינה לבין פעולות עוינות, יוצרות אתגרים לייחוס, תגובה וקביעת נורמות וכללים ברורים בתחום הסייבר. התמודדות עם אתגרים אלו דורשת שיתוף פעולה בינלאומי, אמצעי אבטחת סייבר חזקים ופיתוח נורמות והסכמים להסדרת התנהגות המדינה במרחב הקיברנטי.

פעילויות של אזור אפור סייבר באיראן מתייחסות לפעולות זדוניות במרחב הקיברנטי שאינן נופלות ממתקפת סייבר מלאה אך מטרתן להשיג יעדים אסטרטגיים.

• ריגול: איראן מנהלת קמפיינים של ריגול סייבר המכוונים לממשלות זרות, ארגונים ויחידים. פעילויות אלו כוללות גניבת מידע רגיש, כגון מודיעין פוליטי או צבאי, קניין רוחני או נתונים אישיים.
• פעולות דיסאינפורמציה והשפעה: איראן עוסקת בקמפיינים של דיסאינפורמציה מקוונים, מפיצה מידע מטעה או תעמולה כדי לעצב את דעת הקהל ולקדם את האג'נדה הפוליטית או האידיאולוגית שלה.
• התקפות DDoS: התקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS) כרוכות בהצפה של שרתים או רשתות של יעד עם מבול של תעבורה, מה שהופך אותם לבלתי נגישים. איראן ביצעה התקפות DDoS נגד מטרות שונות, כולל אתרים של ממשלות זרות, ארגוני תקשורת ומוסדות פיננסיים.
• פריצה והשחתה: קבוצות פריצה איראניות ביצעו פריצות סייבר והשחתת אתרים כדי להדגיש את היכולות שלהן, להצהיר הצהרות פוליטיות או להגיב נגד יריבים נתפסים. פעילויות אלו מכוונות לעתים קרובות לאתרי ממשלה, לכלי חדשות או לארגונים המבקרים את המדיניות האיראנית.
• התקפות סייבר על תשתיות קריטיות: למרות שאינן נופלות במפורש לאזור האפור, איראן מבצעת התקפות סייבר על תשתיות קריטיות, כגון מתקני אנרגיה, בנקים ומערכות תחבורה. דוגמאות בולטות כוללות את המתקפה על ארמקו הסעודית ב-2012 והתקפה על תעשיית מכליות הנפט ב-2019.

פעילות מלחמת גלגל השיניים האיראנית

מניפולציה של מדיה חברתית: שחקנים איראנים מפעילים חשבונות מזויפים של מדיה חברתית ועוסקים בקמפיינים של דיסאינפורמציה כדי להשפיע על דעת הקהל, במיוחד בתקופות רגישות כמו בחירות או מתחים גיאופוליטיים.

ריגול סייבר: איראן ביצעה מסעות פרסום שונים של ריגול סייבר המכוונים לממשלות, ארגונים ויחידים ברחבי העולם. פעילויות אלו כוללות גניבת מידע רגיש למטרות מודיעיניות או כשיטה להשגת יתרון תחרותי.

השחתת אתרים: קבוצות האקרים איראניות ביצעו השחתת אתרים, והחליפו את התוכן של אתרים ממוקדים במסרים או בהצהרות פוליטיות משלהם. איראן משתמשת בהשחתות כדי להדגיש יכולות, להעלות את המודעות או לקדם אידיאולוגיות פוליטיות.

פישינג ודיוג בחנית: שחקנים איראנים מבצעים קמפיינים דיוגים המשתמשים בהודעות דוא"ל או הודעות מטעות כדי להערים על אנשים לחשוף מידע רגיש, כגון אישורי התחברות או נתונים פיננסיים.

מבצעי השפעה: איראן עוסקת בפעולות השפעה באמצעים שונים, לרבות הפצת תעמולה, מניפולציה של נרטיבים ומינוף כלי תקשורת בשליטת המדינה לעיצוב דעת הקהל, הן בפנים והן בחו"ל.

מיקוד למתנגדי משטר ופעילים: שחקני סייבר איראניים מכוונים למתנגדים, פעילים וארגוני זכויות אדם, הן בתוך איראן והן מחוצה לה. פעילויות אלו מטרתן לשבש או להשתיק את קולות האופוזיציה.

התקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS): איראן מבצעת התקפות DDoS המכוונות לאתרים ושירותים מקוונים שונים. התקפות אלו מציפות את המערכות הממוקדות, והופכות אותן לבלתי נגישות למשתמשים לגיטימיים.

גניבת נתונים וגניבת קניין רוחני: שחקני סייבר איראניים גונבים נתונים רגישים, כולל קניין רוחני, מחברות זרות, אוניברסיטאות ומוסדות מחקר.

התקפות כופר: למרות שאינן מיוחסות באופן בלעדי לאיראן, היו מקרים שבהם קבוצות הקשורות לאיראן פרסו תוכנות כופר כדי לסחוט כספים מארגונים על ידי הצפנת המערכות שלהם ודרישת תשלום עבור שחרורם.

קרא את הדוח המלא