לזהות ולסווג את הצורות והשיטות של לוחמת מידע בסכסוך המודרני באוקראינה (בהקשר של המלחמה באוקראינה).

נהלים ושיטות. המחקר בוצע תוך שימוש בשיטות ניתוח, סינתזה, הכללה ופרשנות של התוצאות.

תוצאות. הצורות והשיטות לניהול לוחמת מידע באוקראינה בתנאי המלחמה (פעולות מידע אסטרטגיות, תעמולה מיוחדת, זיופים ומשחקים מבצעיים) מזוהות ומסווגות. עם אליטות) הוכח שמבחינת אינטנסיביות המקום המרכזי במידע תופס מאבק המשתתפים בסכסוך על ידי תעמולה, מטרות ושיטות מיוחדות שלא השתנו מאז המלחמה הקרה; פעולות מידע אסטרטגיות, שהן שילובים מבצעיים של זר המודיעין, בסכסוך זה בשלב הנוכחי, נוכח רק בצורה של מה שנקרא התקרית בבוצ'ה.

הוכח כי זיופים המיוצרים בהמוניהם על ידי המפלגה האוקראינית ו"נותני החסות" שלה, מטרתם להסיט את תשומת הלב של הצד הרוסי (כוחות ואמצעי לוחמת מידע) משילובים מבצעיים אמיתיים שנערכו על ידי ה-CIA ו-MI-6 ( "הסטה לאובייקט בלתי שמיש") משמעות תיאורטית.

מידע על הצורות והשיטות העדכניות ביותר לארגון וביצוע פעולות מידע בתנאי המלחמה באוקראינה יכול לשמש בעבודתם של גופים ממלכתיים, האחראים על ארגון התמודדות מערכתית נגד תוקפנות מידע של מדינות זרות, ויהיה שימושי גם עבור מדעני מדינה, טכנולוגים פוליטיים
ומומחים במניעת טכנולוגיות פוליטיות הרסניות.

העולם המודרני נמצא במצב של סערה גוברת וכאוטיזציה של מערכת היחסים הבינלאומיים, שמאפייניה האופייניים הם מלחמות היברידיות, מלחמות סחר ומהפכות צבע. יחד עם זאת, החמרה של היחסים בין רוסיה למערב בשלב זה אינה אקראית, אלא אובייקטיבית במהותה ונובעת מעצם מהלך התהליך ההיסטורי. משתנים בתהליך זה יש רק נסיבות ספציפיות וסיבות רשמיות להתנגשות בין רוסיה לאוקראינה, שעוררה המערב, שהכין את הסכסוך הזה לפחות בעשר השנים האחרונות.

ששת החודשים הראשונים של המלחמה באוקראינה העניקו חוויה ייחודית בשימוש בצורות ושיטות שונות של מידע ולוחמה פסיכולוגית בתנאי לחימה אמיתיים.

אי אפשר לטעון שעם תחילת המלחמה באוקראינה בטכנולוגיות של מלחמות מידע, הופיע משהו חדש; להיפך, אנו רואים חזרה לשיטות הישנות, המוכרות מזמן, תעמולה מיוחדת, שכמעט נשכחה בעידן המונופול על פעולות המידע של השירותים המיוחדים, המנהלת את המבצעיות שלהם.
משחקים בערוצי OTKS (2014–2021).

אימון לוחמים קוגניטיביים של Treadstone 71 Cyber ​​Cognitive

אכן, תחילת המלחמה לא הובילה להתקדמות טכנולוגיות לוחמת המידע, אלא להיפך, לרגרסיה שלהן:

• פעולות מידע אסטרטגיות ומשחקי מודיעין מבצעיים נמוגו אל הרקע, ופנו את מקומם לחבלה אידיאולוגית פשוטה ומסיבית יותר, פרובוקציות, צורות פשוטות למדי של דיסאינפורמציה וזיופים.

הדבר נבע בעיקר מחוסר זמן לתכנון ויישום קומבינציות מבצעיות מרובות מעברים מסוג "תיק סקריפל" או "קוקאין ארגנטינאי" ולא פחות מכך מחוסר כוח אדם המסוגל להשתתף במשחקים מבצעיים מסוג זה.

הערכת המצב המבצעי

הצד הרוסי, התחיל את המלחמה, מקווה להשיג חתימה מוקדמת על הסכם שלום, רק על ידי כוחות צבאיים, חתימה על חוזה שלום. בהקשר זה, הדגש היה על ההפתעה, על השפעת ההפתעה. במסגרת ההתקדמות המהירה והמנצחת של הכוחות לעומק שטחה של אוקראינה, נדרשו כוחות מבצעי המידע רק אלמנטרי - לשמור ללא הרף על המורל של הכוחות המזוינים המתקדמים על ידי מילוי סיסמאות ורטוריקה פטריוטית, הפשוטה והפרימיטיבית ביותר, המספיקה לשאיבה רגשית ולטעינה מחדש של לוחמים ומפקדים. האמינו כי בתנאים אלה לפעולות מידע אמיתיות (מלחמה בערוצי OTKS - שילובים מבצעיים ומשחקי שירותים מיוחדים), שההכנה אליהם יכולה להימשך בין 6 חודשים לשנה וחצי, פשוט לא יישאר זמן. אז אין בהם צורך.

באשר לצד האוקראיני, ככלל, התברר שהוא מוכן לפעילות המידע של כוחות בעלות הברית, עם מערכת מוכשרת של מרכזי מבצעים פסיכולוגיים שנבנו על ידי מומחים אמריקאים, המאוישים על ידי כוח אדם לאומי שעבר הכשרה במרכזי מודיעין ארה"ב , כשהמנהיגות מדווחת ישירות לשירותי הביון האמריקאיים (CIA, DIA) ול-MI-6 הבריטי. במקביל, המרכזים עצמם שולבו ישירות ברשת המודיעין האמריקאית - במעמד של פיקודים אזוריים, קבלת פקודות ישירות ממרכזי מודיעין ובעלי גישה ישירה (עם מגבלות ידועות, כמובן) למידע מודיעיני, שנכרה על ידי ה-NSA , CIA, DIA וסוכנויות ביון אמריקאיות אחרות. כתוצאה מכך, כשהחלה המלחמה, הצד הרוסי לא התמודד מול "החיילים הקולוניאליים" שהוכשרו על ידי מדריכים אמריקאים "טקטיקות אירופיות" המנהלים מלחמת מידע, אלא עם שירותי המודיעין של ארצות הברית, בריטניה וכו', שפעלו "תחת דגל שווא" ועושים את עבודתם בידיים של לאומנים אוקראינים.

בתנאים אלה, שירותי המודיעין המערביים שמרו על היכולת לארגן פרובוקציות בקנה מידה גדול ולבצע, על בסיסן, שילובים מבצעיים (כגון תקרית בוצ'ה), אך במשך 2-3 החודשים הראשונים הם נאלצו גם להחליף את האוקראינית שלהם. שותפים לפתרון משימות תיאום הלחימה (כדי שפשוט לא יברחו), הגבלת השימוש הקרבי שלהם לייצור תעמולה המונית, זיופים פשוטים ופרימיטיביים לא פחות, דיסאינפורמציה וחבלה אידיאולוגית. כתוצאה מכך, ברמה הטקטית וכאן חלה רגרסיה המאופיינת בירידה לשימוש בזיופים אידיאולוגיים שנעשו בגסות, שנחשפו בקלות על ידי הצד השני, לאחר שחלפה אפקט ההלם המיידי שהם גרמו.

צורות ושיטות של מלחמת מידע

כתוצאה מכך, בעימות בין רוסיה לארצות הברית בתחום המידע
(שם הצד האוקראיני משמש את המודיעין האמריקני כקרש קפיצה וכצד שכנגד) עם תחילת ה-NMD, הארגון מחדש הבא של כל המבנים של אירועים מיוחדים שנערכו על ידי מדינותינו - הם התסדרו בארבע שכבות:

• - פעולות מידע אסטרטגיות (בוצ'ה, עם עין על בית הדין הבינלאומי)
• - תעמולה מיוחדת (פירוק האויב, הכפשת כבוד מנהיגיו, ערעור היציבות הפוליטית);
• - זיופים (יצירת התרגשות ופאניקה על מנת להסיט כוחות ומשאבים אויב לחפץ בלתי שמיש);
• - משחקים מבצעיים (עם אוליגרכים המוכנים לישועה אישית על הכל; ט. משא ומתן לשלום).

בראש הפירמידה הזו עדיין נמצאות פעולות מידע אסטרטגיות - שילובים מבצעיים שיכולים לתת אפקט אסטרטגי בטווח הבינוני והארוך. בעבר, בתקופת "אחרי קרים" (מ-2016 עד 2021), סוג זה של מבצעים היה דומיננטי: הם כוללים גם את "פרשת סקריפל" וגם את "שערוריית הסימום עם WADA", ואת "תיק הקוקאין הארגנטינאי", ו" לכידתם של מה שנקרא וגנריטים בבלארוס ב-2020", ואפילו מה שנקרא. התיק "על הרעלת נבלני". אבל עם תחילת המלחמה, מספרם ירד בחדות, וכיום אנו יכולים לציין רק דוגמה אחת למבצע כזה סביב תקרית בוצ'ה, ולכמה תקריות שעשויות להיחשב גם על ידי ארצות הברית כ"ווים" לשילובים מבצעיים חדשים : "הפגזות על ידי חיילים רוסיים של NPP זפוריז'יה" (הסיכון לאסון גרעיני), "רוסיה היא נותנת החסות לטרור הבינלאומי", "התקפת טילים על מרכז קניות בקרמנצ'וג"2, "שימוש רוסי בנשק כימי ב דונבאס" וכו'. בהתאם למטרותיו ולתוכנית השלב-אחר-שלב שלו, "התקרית בבוצ'ה" חוזרת לחלוטין על "תיק סקריפל" והמבצע האחרון של ארה"ב נגד בלארוס, הקשור לבריחתו לפולין של בקר התנועה האווירית O. גלגוב, שמסר עדות בפרשת Ryanair. מטרת מבצעים כאלה היא להגיש כתב אישום נגד הנהגת מדינת האויב בביצוע פשעים צבאיים או אחרים (בדרך כלל נגד האנושות), טרור, רצח עם, שימוש בנשק להשמדה המונית (ובמקרה של נחיתת Ryanair, פיראטיות אווירית ) והצבתו על ספסל בית דין בינלאומי (בעקבות ס' מילושביץ').

הרובד השני של הפירמידה הזו באזור המלחמה נכבש על ידי תעמולה מיוחדת - צעדים שמטרתם לפרק את האויב, להכפיש את מנהיגיו, לערער את היציבות הפוליטית בתוך המדינה הלוחמת; שיטות אלו מהוות לפחות 80% מההיקף הכולל של פעילויות סיור, חבלה וחתרנות במרחב המידע, המבוצעות על ידי שני הצדדים באזור המלחמה ומחוצה לו (על ידינו - לתמיכה במלחמה, על ידי האוקראינים - נגד ). הצורות והשיטות של תעמולה מיוחדת בשימוש בסכסוך מזוין זה אינם שונים מאותן שיטות שנלמדו עוד באקדמיות הצבאיות הסובייטיות; ההבדל היחיד בין התעמולה המודרנית המיוחדת לבין התעמולה של התקופה הסובייטית - ערוצי תקשורת והבאת פעולת השליטה לקהלי היעד (בעיקר באמצעות רשתות חברתיות ומסרים מיידיים), המאפשרים לתעמולה מיוחדים לפעול באופן נקודתי, ממוקד, סלקטיבי. השכבה השלישית תפוסה על ידי זיופים - צורה ספציפית של דיסאינפורמציה, שבקונפליקט זה נעשה שימוש מסיבי במטרה לשתול פחד, בהלה, הייפ, להפיץ שמועות, לעורר שנאה ולראשונה - במטרה להסיט את האויב. כוחות ואמצעים לחפץ בלתי שמיש.

זה בולט במיוחד בדוגמה של התעמולה האוקראינית. מאז תחילת ה-CBO, הצד האוקראיני העלה את ייצור הזיופים על מסוע: הם החלו להיות בייצור המוני, באיכות נמוכה מאוד, בניסיון לרסק תעמולה נגדית רוסית במפולת של גילויי תהודה, מקורבים, ראיות מתפשרות ולשון הרע. יחד עם זאת, איכות הזיופים, ככל הנראה, לא חשבה - הם נוצרו בחופזה על ידי נציגים של מגוון רחב של קבוצות חברתיות: מעובדי מרכזים לפעולות פסיכולוגיות מיוחדות ועד מתנדבים. עם זאת, גם במקרים שבהם היו זיופים באיכות גבוהה, הם הוסיפו במיוחד כל מיני סתירות שמאפשרות לאויב להבחין בהם (כלומר, "לנקר" עליהם, כפיתיון), לחשוף ולחשוף בפומבי. כתוצאה מכך, כמעט כל הכוחות והאמצעים של מחלקות רוסיות שמבינים לפחות משהו בפעולות מידע. בנוסף, התברר לחשוף זיופים כאלה שנעשו בגסות קלות, הגילויים האלה נראים מרשימים, הם נותנים סטטיסטיקה טובה של "ניצחונות", שההנהלה מאוד אוהבת.

ככל הנראה, זו הייתה המטרה העיקרית של מתקפת המזויף ההמונית: ברגע שכל הפריימים עברו ללכידה וחשיפת זיופים, לא היה עם מי להתעסק אמיתי פעולות מידע, כגון תקרית בוקה. CBO חשף מטרה נוספת של זיופים - יריב שליטה סמוי, המניע אותו לשכפל זיופים בכוונה דרך ערוצי התקשורת שלה (מדיה בשליטתה, רשתות חברתיות, מסרים מידיים). התברר שמזייפים:

• - לספק חזרה, שכפול והפצה של תעמולה אוקראינית על ידי השמעת זיופים בטלוויזיה הרוסית ובמדיה אלקטרונית;
• – ליצור ערוצים להבאת דיסאינפורמציה וגישות אידיאולוגיות מזיקות לקהל רוסי רחב (בזכותם בתקשורת הרוסית ובמיוחד בטלוויזיה (תוכניות אירוח); כתוצאה מכך, מתברר שהזיוף הנתעב, שנראה ברשתות על ידי שני תריסר אנשים (ואפילו זה לא מעניין), עולה על מסכי הטלוויזיה הרוסית באיזו תוכנית כמו "אנטיפייק"5 ומתפשטת לקהל רוסי של מיליוני מונים, וזה נעשה בהתנדבות, ללא תשלום, ללא כל כפייה מהצד האוקראיני);
• - יוצרים את "אפקט העוקב" (מתרחש אם האויב מכור לחשיפת הזיופים שהחליקו לו, שוכח שניתן לקודד רצף של פקודות בזיופים השולטים בתת המודע של אדם באופן ישיר, בלתי מורגש לתודעתו; הם כופים על אותו בעזרת מילוי זיופים, כל פעם משנה אותו
  תודעה עם "הזרקות" חדשות של מידע מזיק ו"מובילה" אותה, כמו זאב על דגלים אדומים, לאותן מסקנות והערכות שמועילות לאוקראינה; כך הופכים זיופים לכלי של תכנות נוירו-לשוני);
• - ליצור ערוץ OSINT (השגת מידע מודיעיני ממקורות פתוחים על ידי הסרת מידע מהאויב בצורה של תגובה מהדוברים כביכול פרו-קרמלין הכלולים במאגר האידיאולוגי, בשטחים פתוחים - תוכניות אירוח פדרליות; רבים מהם לקבל את מה שנקרא "טמניקי", שהשמיעו כמיטב כישרונותיהם - כמו בדרך כלל קרובים מספיק לטקסט המקורי כדי לשפוט לגבי תוכניות, מצבי רוח, ביטחון עצמי/חוסר ביטחון ובעיקר, לגבי מה שהם ממש מפחד מ"שם בחוץ", במרכזי קבלת החלטות).

ואכן, בשל הספציפיות של תפקוד המנגנון המנהלי והתשוקה שלו ל"הפגנת תוצאות" למנהיגות גבוהה יותר, וב"בסיס מצטבר", זיופים אוקראינים (שיוצרו במיוחד עם פגמים - כך שקל יחסית להבחין בהם וחושפים) נקלטים על ידי מבנים רוסיים האחראים למאבק האידיאולוגי, עוברים לערוצי הטלוויזיה המרכזית, שם הם חוזרים על עצמם תחילה מילה במילה, כלומר משוכפלים, ולאחר מכן, ככלל, דרך שפתיו של ספק רב. למראה, "מומחי" חיים עלובים (או אנשים שקוראים לעצמם ככאלה) מנסים להפריך.

במקרה זה, הקהל זוכר את הזיוף עצמו (שכן הוא קודם והוא גם יוצר רושם ראשוני, שאז קשה מאוד להפריע לו) ולא זוכר כלל את ההערה של "הדוברים" או "המומחים" המוזמנים. ואז אותו זיוף נקלט על ידי מדיה חדשה, והם כבר מקבלים את הקהלים שלא סיקרו את ערוצי הטלוויזיה והמשאבים שלהם באינטרנט. כך מסתבר שעיקר העבודה להבטחת הצלחת החבלה האידיאולוגית שביצע האויב להפצת זיופים

אנחנו, הצד הרוסי, עושים את זה בשביל האוקראינים, בלי ששמנו את זה בעצמנו. אנחנו אלה שמספקים להם לעתים קרובות את המדיה שלנו כערוצי תקשורת. זיופים לקהל הרוסי, מרצון וללא כפייה. מנגנון זה להפצת זיופים למעשה אינו חדש ותואם את העיקרון הבסיסי של פעולות סיור מידע מיוחדות: יש לגרות את האויב רק פעם אחת; כל השאר הוא חייב לעשות בעצמו - במו ידיו "למלא" את המבצע הסודי שלו, לחשוף את סוכניו, ובו בזמן להיות בטוח לחלוטין שהוא עושה הכל נכון, כי אין לו ברירה אחרת.

ברמה הרביעית - הנמוכה ביותר בעוצמתה, אך לא בערכה - רובד לוחמת המידע נגד רוסיה הם משחקים מבצעיים שמנהלים שירותי ביון זרים (CIA ו-MI6, אבל לא רק) עם אוליגרכים רוסים, בנקאים, ראשי תאגידים ממלכתיים - עם אלה שהאינטרסים שלה הם בעיקר במערב ושחוששים לאבד את נכסיה בלונדון, ז'נבה ובמקומות אחרים. זוהי שכבה משפיעה, המשפיעה על קבלת החלטות פוליטיות. בנוסף, בירתם אינה לאומית, אלא חלק מהבירה הטרנס-לאומית של העולם, הקשורה איתה באופן בלתי נפרד בקישורים רבים. ה"קריאה" הראשונה לקטגוריות אלו של אזרחים החלה במעצרים של היאכטות שלהם; ברור שזו הייתה רק ההתחלה. שירותי מודיעין זרים זקוקים לקשרים עם האוליגרכים בעיקר לצורך ארגון שינוי כוח אלים בפדרציה הרוסית - כדי ליישם הפיכה לפי התרחיש של ונצואלה (חזרה על מה שמכונה "תקדים ונצואלי" בתנאים הרוסיים) , או על פי התרחיש של מהפכת צבע היברידית בבלארוס בשנת 2020 (שזה בעצמו שלב פיתוח שלב נוסף של טכנולוגיית "התקדים של ונצואלה"), או לממן מחאות המוניות מבפנים על פי תרחיש הבחירות לדומא העיר מוסקבה בשנת 2019 (שהיו גם מקורות מימון פנימיים). תחילת המלחמה באוקראינה יצרה את התנאים הן ליישום גישות מודיעין קלאסיות לאוליגרכים הללו והן לסחטנות לאחר מכן.

סיכום

כך, עם תחילת המלחמה, עלו לידי ביטוי השיטות הקלאסיות של תעמולה מיוחדת (המוכרת מהמלחמה הקרה) וזיופים פרימיטיביים עם פגמי "הרכבה" גסים, והחליפו כלים עדינים יותר לארגון חבלה אידיאולוגית - שילובים מבצעיים ומשחקים מבצעיים. של שירותים מיוחדים. אותו דבר, על פי התצפיות שלנו, צוין בקרב "השותפים" המערביים של משטר קייב - הם גם מיהרו להכפיש את המוניטין של הפדרציה הרוסית והכוחות המזוינים שלה בהקדם האפשרי ובדרך פרימיטיבית, כפי אם הם חששו שה-NMD ייגמר מחר, ולא יהיה להם זמן לקפוץ ל"מכונית התעמולה האחרונה".

לאורך כל 6 חודשי המלחמה, מומחי מבצעי מידע רוסים לא עזבו את התחושה שהתעמולה המערבית נעשתה בחיפזון, בדרכים, ולפעמים, על ידי אנשים אקראיים. ניתן לראות זאת בזיופים שנחשפו במקרה במסגרת פרויקט "Vbrosam.net". בינתיים, 6 חודשים לאחר תחילת המלחמה, משימות רבות לדינוזיפיקציה ופירוז של אוקראינה טרם נפתרו במלואן, ועם הזמן אנו צריכים לצפות לחזרה של פעולות מידע אסטרטגיות לשדה הקרב, כמו פרשת הקוקאין הארגנטינאית, מקרה Ryanair ו"מקרה הסקריפלים" הידוע לשמצה, הותאמו לתיאטרון החדש של הפעולות הצבאיות.